כשהיינו ילדים שאלו אותנו "מה תרצה להיות כשתהיה גדול"? זו הייתה אחת מהחוויות הנעימות להורים וילדים כאחד; ההורים נהנו מהתשובות המקוריות או השאפתניות של הילדים שלהם, והילדים נהנו לחלום ולהחליף בלי כל חשש את הבחירה שלהם מרופא לכבאי לראש ממשלה וכן הלאה.
ככל שאנחנו גדלים אנו מבינים כי בחירה זו היא קשה, מורכבת ומשמעותית יותר ממה שחשבנו. אנו מבינים שהיא לא תלויה רק ברצון שלנו, אלא גם בדרישות המציאות ומצב השוק ולפעמים גם באותן ציפיות של ההורים מאז או חלומות נושנים עליהם לא וויתרנו.
קשיים בבחירת מקצוע
שלב בחירת המקצוע או בחירת מסלול הלימודים מושפע מגורמים מודעים ולא מודעים. הגורמים המודעים קשורים מחד ברצון ובעניין אישי ומאידך ממרכיבים חיצוניים כגון: זמינות למקצוע, סיכויי קבלה לפקולטה הרצויה, יכולת כלכלית לממן את הלימודים, היצע בשוק, וכן זמינות של נתונים וידע אודות המקצוע או תחום הלימוד בו אנו מעוניינים לעסוק.
גורמים לא מודעים כוללים בעיקר המאפיינים האישיותיים והרגשיים המשפיעים עלינו גם מבלי שנדע. כך למשל, פרויד מסביר כי דחפים ראשוניים הטבועים בנו ורוצים לבוא על סיפוקם, משפיעים על הבחירה במקצוע כזה או אחר. הדוגמא המוכרת בהקשר זה היא של סובלימציה (עידון) – אדם בעל דחפים תוקפניים הבוחר להיות קצב או מוהל כדרך בריאה יותר להתמודד עם דחפיו. אלא שגם נטיות אישיותו של האדם, קשיים וקונפליקטים רגשיים משפיעים על ההחלטות המקצועיות שלו ועליהם נפרט בהמשך.
יעוץ תעסוקתי – איך זה קורה ומי מסייע בו?
יעוץ תעסוקתי הוא תהליך הנועד לסייע לאדם להתמודד עם הקשיים שבבחירת מקצוע וכן לכוון אותו לתחום הנכון ביותר עבורו מבחינת כישוריו, יכולותיו, התעניינותו, וכמובן האפשרויות העומדות בפניו מבחינה מציאותית. כמו כן, פניה לייעוץ תעסוקתי יכולה להעשות במקרה בו אדם מתלבט בין כמה תחומים ומעוניין בחוות דעת מקצועית בנוגע להחלטותיו אלו.
יעוץ תעסוקתי נעשה על ידי פסיכולוג ארגוני / תעסוקתי, שלמד תואר שני בפסיכולוגיה ועבר התמחות בתחום הארגוני. הכשרתו של פסיכולוג תעסוקתי מאפשרת לו לעשות את החיבור שבין עולמו הפנימי של האדם לבין המערכת התעסוקתית. כך, הוא מתאים בין הכישורים, היכולות והרצונות של האדם לבין המקצוע. הליך זה של בחירה אינו נעשה בפגישה אחת ובין המטרות העיקריות של התהליך הוא לסייע לאדם לפתח מודעות לאותם יכולות וכישורים שזיהה הפסיכולוג ושיכולים לסייע לו בבחירת מקצוע.
במהלך הפגישות מתוודעים הפסיכולוג והפונה אחד למשנהו, כאשר הפגישות הראשונות מוקדשות להיכרות ולאבחון ראשוני. האבחון הנעשה על ידי הפסיכולוג נועד לבדוק את הכישורים של הפונה, נטיותיו והעדפותיו האישיות, תחומי העניין שלו, תכונות האישיות שלו והתכונות הפיזיות שלו, אם רלוונטיות לתפקיד. כמו כן נבחנים נתוני הפונה למול המציאות האובייקטיבית, בעיקר בהקשר של היצע וביקוש, השכלה והכשרה הנדרשות לתפקיד וכדומה.
ישנם מקרים בהם מפנה הפסיכולוג את הפונה למבחנים שונים. המבחנים יכולים להיעשות על ידי הפסיכולוג התעסוקתי עצמו או במכון נפרד. מבחנים אלו הינם מבחנים אחידים לכל המכונים, ומטרתם לבדוק אינטליגנציה (לא תמיד), כישורים, יכולת ריכוז, מוטוריקה, מאפייני אישיות, נטיות אישיות ועוד.
התמודדות עם קונפליקטים הקשורים בבחירת מקצוע
לאחר בחינה משותפת של תוצאות המבחנים, עובדים יחד הפסיכולוג והפונה על משמעות תוצאות המבחנים וכן מתמודדים עם קונפליקטים הקשורים בבחירת מקצוע. קונפליקטים אלה בראש ובראשונה יכולים לנבוע מהפער שבין הרצוי למצוי, אך גם יכולים להיות קונפליקטים הנובעים מקשיים רגשיים שונים כמו דימוי עצמי נמוך, נטיה ללחץ וחרדה, וקושי בקבלת החלטות.
כל אלה עשויים להערים קשיים כאשר ניגשים למבחני קבלה לעבודה או להתבטא בהמשך ע"י קושי להתחייב, הגורם להתפטרויות חוזרות ונשנות, ולתחושה כי "שום דבר לא מתאים לי". לעיתים מזהה הפסיכולוג אצל הפונה פחד מכישלון, או לא פחות נפוץ (גם אם נשמע פרדוקסלי) – פחד מהצלחה, המקשים מאד על ההחלטה וההתמדה. קונפליקטים וקשיים אלו מדוברים בחדר הטיפולים ונשקלות דרכי התמודדות על מנת להביא לפתרון הקושי בצורה הטובה ביותר.
מסיבה זו, על הפונה להיות פתוח ולהביא את עצמו, את לבטיו ואת קשייו בכנות אל הפסיכולוג ולהבין כי הוא נדרש לעבודה אקטיבית ולקיחת אחריות על קשיים והתמודדויות שיעלו במהלך הפגישות. מכאן גם עולה כי על אף ההשקעה בזמן ובכסף במפגשים עם פסיכולוג תעסוקתי, השקעה זו הינה לטווח ארוך. אי-היכרות עם היכולות של העצמי (הן חוזקות והן חולשות) ואי פתירת קונפליקטים רגשיים, עלולים ליצור מעגל בלתי פוסק של התחלת עבודה או לימודים שאינם מתאימים, תסכול וייאוש חוזרים ונשנים, ותחושת כשלון מצטברת.